אז איך מעבירים תקציב מדינה – כשיש יותר אי הסכמה מהסכמה

למרות שהתרגלנו לראות חיוכים, כבוד הדדי, והמון סימפטיה בין המפלגות החברות בקואליציה של ממשלת בנט החדשה, מאחורי הקלעים יש המון חיכוכים והמון אי הסכמות. אומנם החיכוכים לא מתנהלים בעצימות גבוהה כמו ב ממשלות קודמות, אבל כשמדובר על ממשלה עם טווח אידיאולוגי כל כך גדול, יש המון נקודות שבהן המפלגות נמצאות במצב של אי הסכמה גורפת זו עם זו. בתוך התמונה הפוליטית המסובכת הזאת, המשימה הראשונה והכי חשובה שעומדת בפני הממשלה היא העברת תקציב. כבר שלוש שנים שאין לנו את התקציב וזו יכולה להיות סכנה משמעותית ליציבות של מדינת ישראל מבחינה פוליטית וכלכלית, להמשיך להתנהל כך לאורך זמן. ולכן, אין מנוס אלא לקחת החלטות קשות ולוותר ויתורים כואבים.

שלושת העקרונות של הממשלה להעברת התקציב

• ניהול תקשורתי מופתי. כמו כל פעם מטר אחר ממשלת בנט לפיד למראית-עין, העניינים מתנהלים ללא תקלות וללא בעיות בין כל חברות הקואליציה. כך שהאופוזיציה לא תוכל להפיל את הקואליציה אפילו על מילה אחת.
• יצירת קווי מסגרת שמוסכם על כולם. בשביל להתחיל לגעת בנושאים הרגישים, כל החברות בשותפות הקואליציונית יציגו את הדרישות שלהם וביחד ירכיבו את העקרונות של התקציב. ואם להסתמך על תהליך החתימה על ההסכם הקואליציוני, סביר להניח שמי שמנהל את האירוע יהיה יאיר לפיד.
• הימנעות מנושאים רגישים מבחינה פוליטית ומדינית. כמעט ולא יהיה ייצוג בתקציב הזה לנושאים רגישים, אשר עלולים לערער את יציבותה של הקואליציה ולפגוע בהצלחת המיזם שנקרא ממשלת אחדות רחבה.

האזרח לפני הכל – אג'נדה יפה, אך לא שלמה

למרות הניסיון להימנע מנושאים חלוקת רגישים, יהיה כמעט בלתי אפשרי להעביר את התקציב מבלי להתייחס לפחות לנקודות מחלוקת מרכזיות מבחינה מדינית. הרי אנחנו בסופו של יום החיים במזרח התיכון וצריך להקציב כספים גם למערכת הביטחון וגם לטובת בנייה בהתנחלויות או נושאים אחרים שיכולים לאתגר כל אחת מן החברות בקואליציה. ולכן, ראש הממשלה חייב להיות המבוגר האחראי, או ביחד עם יאיר לפיד המבוגרים האחראים, ולנהל ביד רמה את תהליך בניית התקציב.