האם באמת יהיה צורך במנה נוספת של החיסון?

החיסון שפותח להתמודדות עם נגיף קורונה, הוא אולי אחד והפיתוחים הטכנולוגיים והמדעיים השנויים ביותר במחלוקת במאה השנים האחרונות. מצד אחד זוהי מתנה מדעית שמאפשרת לנו לחזור לחיי שגרה אחרי פחות משנה של מאבק בנגיף. או מן הצד השני יש המון אנשים שמפחדים, חוששים, ולא ממש יודעים איך להכיל את הפיתוח החדש ואיך להתמודד עם השאלות שהוא מעלה. החששות מובנים ומקובלים, ויש המון מידע מדעי מהימן שאפשר להסתמך עליו. ובמקביל יש גם הרבה דברים שעדיין צריך ללמוד. בין היתר, השאלה המעניינת ביותר של החודשים הקרובים תהיה האם באמת יש צורך לקבל מנה שלישית של החיסון בשלב כזה או אחר.

ההחלטה תלויה לא רק בנו – אלא בהתקדמות המחקר בתחום

חשוב להבין שכל מה שנוגע לתהליך קבלת ההחלטות המדעי מאחורי החיסון, ולא משנה של איזו חברה, הוא בעיקר עבודת מחקר. החוקרים שפתחו את החיסורים חייבים לקבל נתונים בנוגע למידת ההשפעה לטווח ארוך והם עושים זאת על ידי מעקב אחרי קבוצות הניסוי המקוריות למשך תקופה ארוכה יחסית. במעקב הזה, הם יכולים לגלות כמה נוגדנים נשארו בדמו של כל אדם וכך לבצע חישובים מתמטיים יחסית מורכבים, אשר יאפשרו למקבלי ההחלטות טוסיק להבין מה צריכות להיות ההנחיות הבאות. בהנחה והתגלה כי כמות הנוגדנים בדם יורדת, סביר להניח שאנו מתבקש לקבל מנה שלישית של החיסון בהקדם האפשרי.

המדינה חייבת לקחת החלטות בהקדם האפשרי

למרות שהמדע עדיין לא יודע האם באמת צריך לקבל מנה שלישית של החיסון, מדינת ישראל צריכה לקחת בחשבון אפשרות כזאת ולהתכונן כבר מעכשיו. מבחינה לוגיסטית ת, כמו גם מבחינה פיננסית חייבים להתחיל לנהל משא ומתן על רכישה של בן השלישית לחיסון, ויפה שעה אחת קודם. גם מבחינת התארגנות פנים ארצית, מבצע החיסונים הראשון הוא תולדה של עבודת שטח קשה של כל המעורבים. ולכן צריך להכין את מערכות הבריאות הפנימיות כדי להשלים במהירות את המבצע מבעוד מועד. כל המשימות הללו שעומלים בימים אלו על מנת להוציא תוכניות עבודה מחודשות.