החשש ממלחמה הוא קבוע – אבל האם אנחנו צריכים לחשוש ממלחמה מסוג חדש?

אנחנו חיים באחד האזורים הכי נדירים בעולם מבחינה ביטחונית. בצפון ובדרום יומיים חדשים מתגלים מדי יום ביומו, וצהל ביחד עם גורמי הביטחון האחרים עובדים לילות כימים על מנת לייצר איכות חיים טובה יותר ובטוחה יותר לכל אחד מאזרחי מדינת ישראל. אף על פי שבחודשים האחרונים התרגלנו לראות בעיקר את טרור הבלונים, במהלך מבצע שומר החומות זכינו ל"טעמיה קטנה" מהמלחמות של העתיד, עם חדירה של חרפן מתאבד באיזור בקעת הירדן, מבית היוצר של משמרות המהפכה באיראן. המלחמה שבין המלחמות מתנהלת כל הזמן מתחת לרדאר של אזרחי מדינת ישראל, אבל היא בהחלט אלמנט משמעותי שנלקח בחשבון על ידי כל מקבלי ההחלטות.

המב"מ עולה על פני השטח – ואנחנו צריכים להכיר את האיום

אחרי שבחודשים האחרונים נרשמו מספר תקריות באוויר בים וביבשה בין גורמים ישראלים לבין משמרות המהפכה של איראן ת, המלחמה שבין המלחמות עלתה על פני השולחן והפכה להיות נוכחת בכותרות העיתונים. האיראנים מוכנים לעשות צעדים הרבה יותר נועזים כדי לנסות ולפגוע במערכות הגנה, מערכות אזרחיות ואפילו באזרחים ישראלים. במדינת ישראל לא נשארת חייבת ועושה את כל המאמצים על מנת לשמור על אזרחיה בטוחים ושלמים. בסופו של יום, אנחנו כמובן לא יכולים לצפות מתי המלחמה הזאת תהפוך להיות מלחמה אמיתית, אבל המוכנות של העורף למלחמה רב מערכתית היא עניין מאוד משמעותי כיום בעיקר בצמרת צה"ל.

מסתכלים קדימה – ומתכוננים לכל האפשרויות

תוכניות העבודה של צהל הם כמובן תוכניות סודיות שאנחנו לא מודעים לרובן, אבל הן מסתכלות על מלחמה רב מערכתית על אפשרות קיימת, ככה לפי דבריו של הרמטכל בעצמו מהחודשים האחרונים. מכאן עולות שאלות רבות בנוגע לצרכים מבצעיים של המערכת מבקשת גם מבחינת תקציב וגם מבחינת מערכת היחסים אל מול ארצות הברית, אותן הממשלה צריכה למלא ויפה שעה אחת קודם. המוכנות, היא הדרך הנכונה והטובה ביותר להאריך את המב"מ, אבל גם להתמודד בהצלחה עם כל ניסיון של גורם עוין לפגוע במדינת ישראל או באזרחיה, ועל כן היא חשובה מאוד למקבלי ההחלטות בימים אלו.