כשהממשלה החליטה להתחיל לעבוד

אם השפעתה של ממשלת בנט לפיד בקיץ 2021, הרחוב הישראלי נחלק לשני מחנות ברורים מאוד. בעד ונגד קיומה של הממשלה, והתמיכה ופעולות הממשלה. אף על פי שלא מדובר במצב רצוי, זוהי זכות לגיטימית להביע התנגדות. אבל לאורך החודשים האחרונים יותר ויותר אזרחים רואים כי טוב, ומגלים ששינוי של טוני הוא לאו דווקא גזירת גורל. ממשלת בין התלמיד עושה את כל המאמצים על מנת לגעת בנושאים החשובים מבחינה אזרחית, כפי שהתחייבו בהסכם קואליציוני, ועצבים משפיעים במגוון דרכים על חייהם של הישראלים אחרי תקופת הקורונה. והתחושה של רבים מאוד היא שהממשלה של בנט ולפיד, היא ממשלה שמורכבת מאנשים שבאמת נכונים לעבוד כדי לשרת את האזרחים ואת המדינה.

ההתמקדות בפן הכלכלי – היא לא רק החלטה פוליטית

אומנם, אנשים שמבקרים את הממשלה טוענים כי ההסכם הקואליציוני מתחמק ניסה לה המחלוקת המדיני המשמעותי ביותר בין כל החברות בקואליציה אבל נדמה שמדובר גם על בחירה מודעת שמתבססת בעיקר על הצורך של האזרחים. אחרי שלוש שנים ללא יציבות פוליטית ועם קושי לנהל את המדינה מבחינה רגולטורית, יש כל כך הרבה משימות שמוטלות על הכתפיים של ראש הממשלה הבנת, שר האוצר לפיד ושאר השחקנים בקואליציה. בין היתר, ההרכבה של תקציב שישרת את כל קצבאות המדינה ת, וההתמודדות עם שיקום הכלכלה אחרי תקופת הקורונה, מכלים את מרבית זמנם של השרים הטריים. אבל זה ממש לא סוף פסוק בכל מה שקשור לדיון המדיני.

מה יקרה כשביידן ירצה להתחיל לעבוד?

השאלה הגדולה שמתעוררת בכל מה שקשור לדיון המדיני במדינת ישראל, מגיעה דווקא מעבר לים. עם כניסתו של בנט לתפקיד הצהיר ביידן כי הוא אינו מתכוון לעסוק בנושאים מדיניים מול הפלסטינים בחודשים הראשונים. אבל מה יקרה ביום שבו יגיע לחץ אמריקאי? האם הממשלה תצליח להתמודד עם הפערים הגדולים בין סיעות הימין והשמאל כדי ליצור שיתוף פעולה מול האמריקאים? זהו אחד מהנושאים הכי נפיצים בקואליציה, והוא יכול לגרום לפירוק השותפות של ממשלת האחדות בטונים צורמים ומוקדם מן הצפוי.