מערכת החינוך מתכוננת ליום שאחרי הקורונה

אחת מהמערכות שנפגעו הכי קשה במהלך תקופת הקורונה, לבד מן המערכת הכלכלית, היא מערכת החינוך. ולא, אנחנו לא מדברים על המורים והמנהלים, אלה על הצרכנים החשובים ביותר של מערכת החינוך, הילדים. ילדים בתור יצורים חברתיים הם אנשים שחייבים לראות זה את זה באופן יומיומי כדי להתפתח ולגדול מבחינה אישית. ולכן ניתוק כל כך ארוך וממושך במערכת החינוך יצר אצל רבים מהתלמידים רגרסיה גם ברמה החינוכית אבל גם ברמה ההתנהגותית. ולכן, בשנים הקרובות האתגר המשמעותי ביותר של מערכת החינוך צריך להיות אתגר השיקום של דור של תלמידים שישב כמעט שנה בבית. וצריך להשקיע המון מאמצים כדי להצליח במשימה הזו.

הצעדים הראשונים לקראת החזרה – מתחילים ברמת המיקרו

קשה מאוד להסתכל בשלב הזה על מערכת החינוך ברמת המאקרו. בכל אזור במדינת ישראל הקורונה הכתה בצורה שונה וההשפעה על התלמידים תלויה גם ברמת הפגיעות הכלכלית של או השכונה בה הם גרים. ולכן ההצלחה של מערכת החינוך היא בעצמה אפשרות לתת למנהלים ולמורים להבין מה הם הצרכים של הילדים בהתאם למצב הנקודתי. בתי ספר של ספגו מכה יחסית קשה, ידרשו לקבל יותר משאבים ויותר עזרה, כדי להכניס את הילדים בחזרה לשגרת לימודים, אל מול בתי ספר שבהם ניתן להמשיך את השגרה בצורה קלה יחסית. כמו כן חשוב להסתכל על כל ילד באופן אינדיבידואלי ולראות האם יש צורך לקבל תמיכה נפשית ורגשית לצד תמיכה לימודית כדי להחזיר את רוח השגרה לילדים.

השרה שמוכנה לשנות גישה – תביא את הבשורה

הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות למערכת החינוך בשלב הזה הוא הכניסה לתפקיד של דוקטור יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך החדשה. זו היא אישה שמגיעה מתוך מערכת החינוך, מבינה לעומק את האתגרים ואת היכולות של עד שהמערכת, ורוצה מאוד לתת דרור לשינויים חיוביים ביחד עם אנשי השטח במערכת החינוך. ולכן, רבים שמים את יהבם על הצלחתה של השרה ביטון, אשר מתחייבת כל העת ליצור שיתופי פעולה עם ארגוני המורים ועם הדרג המקצועי של משרד החינוך.