ההצלחה והכישלון של מודל החל"ת

כאשר מסתכלים על תקופת הקורונה במבט ביקורתי, במיוחד על החודשים הראשונים שבהם כולנו נלחצנו מקיומה של המגפה החדשה, יש פרמטר אחד שנוי במחלוקת שצריך לדון עליו בצורה מאוד מעמיקה. מודל החופשה ללא תשלום, או בשמו המקוצר מודל החל"ת, הוא המודל הכלכלי שליווה את מדינת ישראל במהלך תקופת הקורונה, לטוב ולרע. יש במקרים רבים ויש מוקירי תודה רבים על הבחירה לאפשר לרבים באזרחי מדינת ישראל לקבל הכנסה קבועה במהלך תקופת הסגרים. ואכן, כמו כל דבר בחיים גם למודל החל"ת יש יתרונות וחסרונות שאותם אנחנו רואים רק במבט לאחור..

ההצלחה – הגנה על התושבים במהלך התקופה הקשה

ההתפרצות של נגיף קורונה חייבה ממשלות בכל העולם לעצור את פעילויות המסחר והתעסוקה ולצמצם משמעותית את המגע הפיזי בין בני אדם. המדינה להעניק גב כלכלי ואכן, במבט לאחור המדינה נרדמה ונתנה את הגב הכלכלי הדרוש למרבית השכירים במשק. מבחינת בעלי העסקים כמובן המצב קצת שונה, ואפילו מורכב עוד יותר. אבל החלק הארי של האוכלוסייה בישראל הצליח בסופו של יום לשרוד את תקופת הקורונה מבחינה כלכלית וחלקם, אפילו לשפר את המצב הכלכלי בצורה יחסית משמעותית. מה שאומר שהמדינה בסופו של יום נתנה את המענה הנכון, ברגע הנכון, לבעיה שנוצרה באופן מאוד פתאומי.

והכישלון – יצירה של המשכיות מסוכנת לתופעת החל"ת

יחד עם זאת, האתגר הגדול ביותר של חופשה ללא תשלום למשך פרק זמן כל כך ארוך, הוא ההיפרדות מהמודל. צעירים ישראלים רבים בחרו שלא לחזור למקומות העבודה שלהם בגלל האפשרות לקבל שכר, ובמשך תקופה ארוכה שיתבשל ממשלות המעבר ישראל נמנע מיד לטפל בבעיה. היכולת של ישראל להחזיר את הגלגל לקדמותו ולשפר שוב את המצב הכלכלי, שלומי הכל כולם ההחלטות אותן יקבלו השרים בממשלה החדשה, ובמיוחד ביכולת לקחת החלטה בנושא החופשה הארוכה והממושכת כדי להחזיר את הכלכלה למסלול. מעבר לכך, ההחלטות והסקת המסקנות בנוגע לניהול משבר עתידי, הן קריטיות וחייבות להתקבל בצורה מסודרת, כי הרי משבר נוסף בוא יבוא, ואנחנו לא יכולים לחיות על מי מנוחות.