הילדים נכנסים לשנה חדשה – והפעם, עם צפי לשנה רגילה

אחרי למעלה משנה וחצי של בלגן מוחלט, סגרים חוזרים ונשנים, חשש מהמגפה, וחוסר יציבות כללי, בשבועות הקרובים מערכת החינוך תעשה את כל המאמצים על מנת להתכונן לשנת לימודים חדשה. החודשים הקרובים עומדים בסימן החזרה לשגרה, במיוחד בקרב הילדים. מדובר על ילדים שלא זוכרים איך מנהלים חיים חברתיים פנים-אל-פנים, איך מתנהל שיעור מחוץ לזום, ומה הם הציפיות של מערכת החינוך. ולכן, למנהלות ולמורים של מערכת החינוך יש המון אתגרים והם צריכים לקבל כמה שיותר חופש פעולה ואוטונומיה, על מנת להצליח במשימה המורכבת של חינוך הילדים.

הסתגלות רגשית מחודשת – היא המטלה הראשונה והמרכזית

בכל שכבות הגילאים, ובקרב כחול המעבדות הסוציו-אקונומי של מדינת ישראל הקורונה שינתה לגמרי סדרי עולם ויצרה תהפוכות מהותיות בחייהם של תלמידים רבים, כמעט ללא הכנה מוקדמת. אצל התלמידים הצעירים, הניתוק מבית הספר יצא אתגר חינוכי אבל גם קושי חברתי. בעוד שאצל תלמידי התיכון הקושי היה בעיקר קושי שקשור לבחינות הבגרות ולהצלחה בהן. כדי להחזיר את הילדים למערכת בהדרגה אבל בנחישות, צריך להציף את כל הפחדים, החששות, והאתגרים שאיתם הם התמודדו לאורך התקופה המשמעותית הזו ולייצר מרחב מוגן לשוחח על הרגשות. זו היא הדרך להסתגלות רציפה ונכונה של הילדים בחזרה למסגרות והיא יכולה להוכיח את עצמה במהירות יחסית.

האם כדאי לחשוב על שינוי שיטת ההוראה?

לאור השינויים העצומים שהביאה הקורונה לחיי התלמידים, עלו לא מעט שאלות שקשורות לשיטות ההוראה המיושנות של מערכת החינוך. ואכן, דווקא בגלל השימוש העצום בטכנולוגיות במהלך תקופת הקורונה, יש לנו הזדמנות חד-פעמית להכניס את מערכת החינוך שלנו לעידן חדש. כל מה שצריך הוא מכונות של משרד הבריאות, אבל זה מה שקרה בתקציבים, בפיתוח תוכניות לימודים, ויצירה של תכנים חדשים לילדים., הדוקטור יפעת שאשא ביטון מבינה את חשיבות השינוי הדרוש בתוך מערכת החינוך, והצהירה כי תפעל על מנת להתאים את המערכת לצרכים של הבוגרים המודרניים. כך שעוד נכונו לנו שינויים רבים בשנה זו, וכדאי להכין את הילדים לכל תרחיש.