מה יהיה עם התחבורה הציבורית?

מיד אחרי סיומו של הסקר האחרון במדינת ישראל, ישראלים רבים חזרו לשגרת העבודה וגילו שהם מבזבזים שעות רבות מדי יום בפקקים. אבל החלופה האפשרית לרכב הפרטי היא מערכת תחבורה ציבורית שלא נותנת מענה טוב. יש מעט מאוד אזורים במדינת ישראל שבהם ניתן להסתמך באופן מלא על מערכת התחבורה הציבורית פסיכו ושאר הארץ מדובר על מערכת לא יעילה וכמעט לא רלוונטית לצרכים. אז למה אין לנו מערכת תחבורה ציבורית טובה ולמה אנחנו חייבים לשנות את התפיסה בהקדם האפשרי? בכתבה הבאה יצאנו ללמוד על ההיסטוריה של תחבורה במדינת ישראל ועל העתיד לבוא.

למה אין לנו מערכת תחבורה ציבורית יעילה?

מדינת ישראל הוקמה בעידן שבו הרכב הפרטי כבר היה חלק נוכח מאוד בעולם התחבורה הבינלאומי. רבים חשבו והאמינו באותה התקופה, שהעתיד של מערכות התחבורה מבוסס על תחבורה אישית, ולכן יש צורך להשקיע יותר משאבים ביצירת תשתיות תחבורה לרכבים פרטיים, על חשבון תחבורה ציבורית. אבל, מאז ועד היום זרמו המון מים בנהר והגידול באוכלוסייה עומד על קצב גבוה מאוד אשר לא מאפשר למצב הקיים להמשיך ולהתקיים למשך שנים ארוכות. בעוד מספר שנים, יהיה כמעט בלתי אפשרי לעלות על הכבישים בישראל עם רכב פרטי, ולכן אנחנו צריכים להתחיל להסתכל לבעיה בעיניים ויפה שעה אחת קודם.

התפיסה חייבת להשתנות, ובהקדם האפשרי

הקמתן של מערכות תחבורה ציבוריות מתחילה ברמה השכונה וחייבת להגיע עד לרמת יצירת מערכת תחבורה כלל-ארצית אפקטיבית. תכנון ערים ריאליסטי הוא תכנון שלוקח בחשבון גם את צרכי התחבורה של התושבים ויוצר סינרגיה בין מערכות התחבורה, תדירות התחבורה, ודרכי התחבורה, לבין מרכזי התעסוקה והמסחר בכל רחבי הארץ. מדובר פה על השקעה גבוהה מאוד בהווה, שמהווה אתגר בפני עצמה בגלל אתגרי התקציב של הקורונה. אבל בסופו של יום ההשקעה הזאת תחזיר את עצמה בעתיד ישראלי שמצמצם את כמות כלי הרכב המזהמים שנוסעים על הכביש. ובה בעת מאפשר נסיעה חלקה מכל מקום לכל מקום ברחבי הארץ. כך שזה הוא הצעד החשוב והגדול ביותר שאנחנו צריכים לעבוד עליו כמדינה.